ריף מועדון צלילה בע"מ ואח' נ' עיריית אור יהודה

פסק דין

בפניי ערעור שהגישו המערערים על החלטת כב' הרשם משה כהן מיום 3.5.11, לפיה הורה על עיכוב הליכים בתובענה שהגישו המערערים כנגד המשיבה עד למתן החלטה אחרת או עד למתן הכרעה בתובענה הייצוגית שהוגשה כנגד המשיבה, ככל שזו תאושר (ת"א 24618-10-10).

הנימוקים שעמדו בבסיס החלטתו של הרשם הנכבד להורות על עיכוב ההליכים הינם כדלקמן:

התביעה בתיק זה והתובענה לאישור תביעה ייצוגית עוסקות באותה מסכת עובדתית ומעיון בטענות הצדדים עולה כי אין הם חולקים על כך שקיימת זהות בשאלת האחריות של המשיבה להזרמת מי השפכים המופיעה בכתב התביעה ובתובענה לאישור תביעה ייצוגית.

לבירור התובענה הייצוגית תהיה השלכה על התביעה שהוגשה בתיק זה והוא אף יכול לייתר את בירור התביעה הנוכחית לפחות בכל הנוגע לאחריות של המשיבה.

בהתאם לאמור, אין טעם ששני מותבים ידונו באותו עניין ויש מקום לעכב את בירור התביעה והדבר ימנע כפל הליכים, בזבוז זמן שיפוטי ואפשרות למתן הכרעות שונות.

בהתאם להחלטתי מיום 5.6.11, הוגשו עיקרי טיעון וסיכום טענות בכתב מטעם הצדדים.

בבסיס הערעור עומדת טענת המערערים לפיה אין נסיבות המקרה מצדיקות עיכוב הליכים כפי שהדברים נקבעו בפסיקה הרווחת. כפי טענת המערערים ישנם הבדלים ניכרים בין התביעות. כך למשל טוענים המערערים כי הצדדים להליכים אינם זהים שכן בתובענה הייצוגית נכלים תובעים שנגרם להם נזק בלתי ממוני בעוד שבתביעה נשוא תיק זה נתבע על ידי המערערים נזק הממונה הנתמך בחוות דעת. כן מוסיפים המערערים וטוענים כי זכותם לקבל את יומם בבית המשפט הינה זכות חוקתית ואין מקום לחייבם להמתין לתוצאותיה של התובענה הייצוגית שאפשר ותתנהל עוד זמן רב. עם זאת מאשרים המערערים כי העובדות בשאלת אחריות המשיבה להזרמת מי השפכים זהות בשתי התובענות.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי ובחנתי טענות הצדדים מצאתי כי החלטת הרשם הנכבד בדין יסודה ולפיכך דינו של הערעור להידחות.

הליך תלוי ועומד

א.כבר נפסק בעניין סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה בשל קיומו של הליך תלוי ועומד, כדלקמן:

"סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה שאלה שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין" [רע"א 346/06 ד"ר חזאן נ' קלאב אין אילת (אתר נבו).

עוד נקבע כי:

"הרעיון העומד מאחורי הכלל של "ענין תלוי ועומד" הוא כפול - מניעת הכבדה מיותרת על היריב ומניעת הטרדה מיותרת של בית-המשפט... כאמור, השאלה המרכזית בשתי התביעות היא זהה. אין להכביד על בתי-המשפט בדיון מקביל באותה שאלה מהותית, שאם לא כן, שני בתי-משפט יצטרכו לשמוע בנפרד ראיות דומות וטיעונים דומים, ואף עלולים הם באותו ענין להגיע לתוצאות הפוכות". (ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2), 483)

כמו כן, יש לשים לב כי אין הכרח שהעילות תהיינה זהות:

"לעניין זהות העילות, אן זה הכרחי, שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית." (שם, 481).

עוד נקבע כי אין הכרח לזהות מלאה בין הצדדים:

"זהות צדדים איננה תנאי בל יעבור לעיכוב הליכים בשל עניין תלוי ועומד" [עע"מ 11254/05 פנינת אילת נ' עיריית אילת (17.8.06)].

מהאמור עולה כי לעניין עיקרון "העניין תלוי ועומד", אין צורך להראות אלא שהתביעות עוסקות במהותן באותה סוגיה וכך, גם אם אין חפיפה מלאה בין הנושאים העומדים לדיון ובין המתדיינים, הרי שעל מנת למנוע הכבדה מיותרת על היריב ועל בית המשפט, על בית המשפט להפעיל שיקול דעת ולהתלות את ההליך.

עיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ולטעמי, כאמור, אין מנוס מן המסקנה כי בבסיסן של שתי התובענות סוגיה אחת והיא אחריותה של המשיבה לקרות האירוע נשוא התובענה. למעשה, המדובר בשתי תביעות כמעט זהות הגם שיש הבדל בין הצדדים וכמו כן הבדלים מועטים נוספים, אשר אין בהם כדי לשנות מן המסקנה הברורה כאמור. בנקודה זו אוסיף לציין כי כפי שעולה מעיקרי הטיעון שהגישה המשיבה המערערים עצמם אף נמנים על הקבוצה המיוצגת באחת מן הבקשות לאישור התובענה כייצוגית ולפיכך עניינם ממילא יתברר במסגרתה ככל שזו תאושר. כמו כן עולה כי בניגוד לטענת המערערים ישנם תובעים במסגרת התובענה הייצוגית אשר טוענים לנזק ממוני ואובדן רווח אשר נגרם להם בשל פעולת מחדלי המשיבה הנטענים.